תפיסת העבודה כ'ג'וב' 'קריירה' או 'יעוד' עובדות

Transcript

1 תפיסת העבודה כ'ג'וב' 'קריירה' או 'יעוד' והקשר בינה לבין ערכי עבודה ודפוסי התקשרות בקרב נשים עובדות מאת: נועה לונאי ויינר עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לפסיכולוגיה מאי 009

2 תפיסת העבודה כ'ג'וב' 'קריירה' או 'יעוד' והקשר בינה לבין ערכי עבודה ודפוסי התקשרות בקרב נשים עובדות מאת: נועה לונאי ויינר בהנחיית: פרופ' עפרה נבו עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לפסיכולוגיה מאי 009 מאושר על ידי תאריך (מנחה העבודה) מאושר על ידי תאריך (יו"ר הועדה החוגית למ"א) I

3 הכרת תודה ברצוני להודות לפרופ' עפרה נבו על הנחייתה המפרה, המאתגרת והרגישה במהלך שלבי העבודה השונים. ברצוני להודות גם לפרופ' רותי שהרבני על הערותיה הנבונות אשר סייעו בשלבי הכתיבה הראשונים ולאלון ויינר על עזרתו בתרגום השאלונים. לבסוף, ברצוני להודות לבן זוגי, אילן, על העידוד והתמיכה שנתן לי לאורך כל הדרך. II

4 תקציר רשימת הטבלאות רשימת האיורים תוכן העניינים עמוד V VIII IX מבוא אוריינטציות כלפי עבודה. צרכים וערכי עבודה. תיאורית ההתקשרות של Bowlby וסגנונות התקשרות. התקשרות ועבודה.. התקשרות ואוריינטציות כלפי עבודה.. מדידת התקשרות אצל מבוגרים באמצעות דיווח עצמי... המחקר הנוכחי. השערות המחקר שיטה. נבדקות. כלים.. שאלון אוריינטציה לעבודה.. שאלון ערכי עבודה WVQ.. שאלון התנסות ביחסים קרובים ECR.. פרטים אישיים. הליך. ניתוח הנתונים תוצאות 9 סטטיסטיקה תיאורית תוקף המבנה של שאלון 'ערכי עבודה' בדיקת השערות עיבודים נוספים דיון... בחינת השערות המחקר עיבודים נוספים מגבלות המחקר וכיוונים למחקרי המשך III

5 עמוד השלכות תיאורטיות ויישומיות השלכות תיאורטיות.. השלכות יישומיות... רשימה ביבליוגרפית נספחים. נספח מס' - כלי המחקר שאלון אוריינטציה כלפי עבודה שאלון ערכי עבודה WVQ שאלון התנסות בקשרים קרובים ECR שאלון פרטים אישיים נספח מס' - טופס הסכמה להשתתפות רצונית נספח מס' - סיווג פריטים לקטגוריות..... סיווג ערכי העבודה לקטגוריות על פי המודל של (98) Elizur השתייכות פריטי חלק ב' של שאלון 'אוריינטציות כלפי עבודה' לקטגוריות אוריינטציה נספח מס' - אוריינטציות כלפי עבודה- מטריצת גורמים לאחר רוטציה. נספח מס' - ערכי עבודה- דירוג חופשי של חמישה ערכים חשובים. נספח מס' - ניתוח SSA כפי שהתקבל במחקרו של (99) Elizur IV

6 ג' תפיסת העבודה כ'ג'וב' 'קריירה' או 'יעוד' והקשר בינה לבין ערכי עבודה ודפוסי התקשרות בקרב נשים עובדות. נועה לונאי ויינר תקציר המחקר עסק בנקודת המבט הסובייקטיבית של הפרט על עבודתו. נבחנו קשרים בין תפיסתם של אנשים את משמעותה של העבודה בחייהם, לבין גורמים אישיותיים- התפתחותיים. בחינה של המשמעות המוענקת לעבודה נעשתה באמצעות טיפולוגיה הממפה הבדלים בינאישיים בתפיסת העבודה ומציעה חלוקה לשלוש קטגוריות- 'וב',(job) 'קריירה' (career) ו'יעוד' (calling).(bella et al.98) אנשים בעלי אוריינטציית 'ג'וב' שמים את הדגש על הטבות חומריות. עבורם, העבודה אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשיג משאבים כדי לתמוך וליהנות מהזמן שנותר כשאינם בעבודה. אנשים בעלי אוריינטציית 'קריירה' מדגישים בתפיסתם קידום בעבודה. הקידום עבורם הוא אמצעי להשיג סטאטוס חברתי, יוקרה, הערכה עצמית כמו גם כוח והשפעה. אנשים בעלי אוריינטציית 'יעוד' מדגישים בתפיסתם סיפוק מהעבודה ותרומה חברתית המושגת באמצעותה. הם תופסים את עבודתם כבלתי נפרדת משאר חייהם וכמטרה בפני עצמה al.997).(bella et al. 98 ;Wrzesniewski et (997) במחקרם של Wrzesniewski ועמיתיה נמצא שאנשים יודעים לסווג את האוריינטציה הדומיננטית אצלם כאשר נשאלים על כך. עוד נמצא כי אנשים בעלי אותו מקצוע, העובדים באותו ארגון עשויים להעניק משמעות שונה לעבודתם al.997).(wrzesniewski et כחלק מהניסיון להעמיק את ההבנה של הסיווג 'אוריינטציות כלפי עבודה', מופו הקשרים בין אלה לבין צרכים שונים. חלקם נלקחו מתוך עולם 'ערכי עבודה' וחלקם מתוך תיאורית ההתקשרות. מיפוי הקשרים בין 'ערכי עבודה', תחום אשר נחקר רבות, לבין 'אוריינטציות כלפי עבודה', אשר זכה לתשומת לב מחקרית מועטה, סייע לתמוך בסיווג לאוריינטציות. מודל מורכב לארגון 'עולם ערכי עבודה' (98) הציע Elizur על פיו ניתן לקבץ את ערכי העבודה לשלוש קבוצות המבוססות על תוצאות עבודה שונות. קבוצה אחת כוללת ערכים אינסטרומנטאליים; ערכים כגון שכר ותנאי עבודה, אשר מקדמים תוצאות עבודה חומריות. קבוצה שנייה כוללת ערכים רגשיים; ערכים כגון יחסים עם ממונים והערכה, המקדמים תוצאות עבודה רגשיות הקשורות ברובן ליחסים בין-אישיים. קבוצת ערכים שלישית כוללת ערכים קוגניטיביים; ערכים כגון קידום ותרומה לחברה, המקדמים תוצאות עבודה של עניין, הישגיות, V

7 אחריות ועצמאות. על בסיס מודל זה נבנה שאלון,(WVQ) Work Values Questionnaire בו נעשה שימוש במחקר הנוכחי (99.(Elizur, ממצאים ממחקרים קודמים מעידים על קשרים בין סגנונות התקשרות לבין תהליכי גיבוש זהות, Rice, בחירת מקצוע ותפקוד בעבודה 00) Shaver, ;Blustein & Prezioso, 99 ;Mikulincer & Barkham & ;Hazan & Shaver, 990 ;Ketterson & Blustein, 997 ; Kamptner, 988 ;990.(Hardy, 99 הנושא של קשרים בין סגנונות התקשרות ואוריינטציות כלפי עבודה טרם נחקר והמחקר הנוכחי מיפה קשרים אלה לראשונה. השערות המחקר היו כי בעלות אוריינטציית 'ג'וב' תדרגנה את מידת החשיבות של ערכים אינסטרומנטאליים (אקסטרינזיים) וערכים רגשיים גבוה יותר מבעלות אוריינטציות 'קריירה' ו'יעוד'. בעלות אוריינטציות אלה האחרונות תדרגנה את מידת החשיבות של ערכים קוגניטיביים (אינטרינזיים) גבוה יותר מבעלות אוריינטציית 'ג'וב'. השערות נוספות עסקו בקשרים בין ערכי עבודה ספציפיים לבין אוריינטציות כלפי עבודה. לבסוף, שוער כי ימצא קשר בין סגנונות התקשרות לבין אוריינטציות כלפי עבודה, כך שתמצא שכיחות גבוהה של בעלות סגנון התקשרות בטוח בקרב בעלות אוריינטציית יעוד ושכיחות גבוהה של בעלות סגנונות התקשרות לא בטוחים בקרב בעלות אוריינטציות קריירה וג'וב. נמצא כי בעלות אוריינטציית דירגו 'ג'וב' ערכים אינסטרומנטליים כחשובים להן יותר מבעלות אוריינטציית 'קריירה' ו'יעוד' אך לא היה ביניהן הבדל בדירוג ערכים רגשיים. בעלות אוריינטציית 'קריירה' ו'יעוד' דירגו ערכים קוגניטיביים כחשובים להן יותר מבעלות אוריינטציית 'ג'וב'. עוד נמצא כי אוריינטציית 'יעוד' הייתה שכיחה יותר בקרב בעלות התקשרות בטוחה לעומת אוריינטציות 'קריירה' ו'ג'וב' שהיו שכיחות יותר בקרב בעלות התקשרות לא בטוחה. אוששה זו השערה בבדיקה אחת מתוך שתיים שנעשו. (997) Wrzesniewski ממצאים נוספים הראו כי בהבדל ממחקרה של אוריינטציית 'יעוד' קשורה למקצועות 'שירותיים' (9.(Roe, כלומר, נשים העוסקות במקצועות בריאות הנפש ובסיעוד, מקצועות הנמנים עם השדה השירותי, נוטות לתפוס את עבודתן כ'יעוד' יותר מאשר נשים במקצועות משדות אחרים. עוד נמצא כי בעלות אוריינטציית 'יעוד' היו מבוגרות, משכילות ובעלות הכנסה גבוהה יותר מאשר בעלות אוריינטציית 'קריירה' ו'ג'וב'. לתוצאות המחקר השלכות תיאורטיות ויישומיות. ראשית, הקשרים שנמצאו בין אוריינטציות כלפי עבודה לבין ערכי עבודה סייעו לבסס את מובחנותן של האוריינטציות ובכך לבסס תחום 'צעיר' על ידי תחום 'ותיק' אשר נחקר רבות. כמו כן, בדיקות תוקף של שאלון 'אוריינטציות כלפי עבודה' תרמו לבסס VI

8 את מבנה הטיפולוגיה. שנית, הקשר שנמצא בין אוריינטציות כלפי עבודה לבין סגנונות התקשרות מוסיף לידע המצטבר באשר להשפעת טיב ההתקשרות לדמויות משמעותיות על תפיסות, תפקוד והתנהגות. מנגנון שהוצע כמתווך את הקשר הנל הנו פעולת החקירה. מחקרים קושרים בין דפוסי חקירה שהתעצבו בגילאים,Hazan & Shaver,99 מוקדמים לבין דפוסי חקירה בבגרות Schulseiss) ;Blustein, Prezioso & 990). המחקר הנוכחי מציע שקיים קשר בין טיב פעולת החקירה לבין אוריינטציה כלפי עבודה. השלכות יישומיות של המחקר הנוכחי נוגעות במיוחד לפרקטיקה של ייעוץ תעסוקתי. הממצאים תומכים בגישה 'דינמית' בייעוץ אשר מניחה כי תהליך קבלת החלטה מקצועית מושפע מתהליכים לא מודעים, צרכים אישיותיים ויחסים בינאישיים עם דמויות משמעותיות (מופנמות וממשיות). כמו כן, העמקה בנושא של אוריינטציות כלפי עבודה, באמצעות שיחה או באמצעות העברת השאלון, בתהליכי ייעוץ מסוגים שונים (ייעוץ להסבה מקצועית, פרישה וסקרי שביעות רצון בארגונים) יכולים לתרום להבנה עמוקה יותר של מהות השינוי שנועץ מעוניין לערוך בחייו או לאיתור צרכים ייחודיים בקרב עובדים. לאור הקשרים שנמצאו ומיעוט המחקר בתחום נראה כי חשוב להמשיך ולחקור את הגורמים המשפיעים והדפוסים המתקיימים בנושא של 'אוריינטציות כלפי עבודה'. על מחקרים בעתיד להתגבר על בעיות של הטיות במדגם וקשיים שהתגלו בכלי המחקר. VII

9 ג' רשימת הטבלאות מס' שם הטבלה מתאמי פירסון בין משפטי האוריינטציה לפסקאות האוריינטציה ניתוחי עקיבות פנימית, ליפקין (00) והמחקר הנוכחי תיאור המדגם על פי משתני גיל, השכלה וותק מקצועי תיאור המדגם על פי שיוך מקצועי ממוצעים, ס.ת וערכי הקונטרסטים ) 'וב' מול 'יעוד' ו'קריירה') לבדיקת ההבדלים בין קבוצות האוריינטציה בערכים רגשיים ואינסטרומנטאליים ממוצעים, ס.ת וערכי הקונטרסטים ('קריירה' מול 'ג'וב' ו'יעוד') לבדיקת ההבדלים בין קבוצות האוריינטציה במדדי ערכי עבודה קוגניטיביים ספציפיים ממוצעים, ס.ת וערכי הקונטרסטים ('יעוד' מול 'ג'וב' ו'קריירה') לבדיקת ההבדלים בין קבוצות האוריינטציה בערכי עבודה קוגניטיביים ספציפיים ממוצעים, ס.ת וערכי הקונטרסטים ('קריירה' ו'יעוד' מול 'ג'וב') לבדיקת ההבדלים בין קבוצות האוריינטציה בערכים קוגניטיביים חלוקת הנבדקות לאוריינטציות דומיננטיות על פי שתי שיטות סיווג טבלה דו-ממדית של אוריינטאציה דומיננטית עם סוג תעסוקה טבלת ממוצעים של הכנסה, הכנסת בן-זוג והכנסת משק בית בש"ח כפונקציה של אוריינטציה טבלת ממוצעים של הכנסה, הכנסת בן-זוג והכנסת משק בית בש"ח כפונקציה של אוריינטציה ע"מ VIII

10 רשימת האיורים מס' שם האיור סולם הצרכים של (9) Maslow סגנונות התקשרות,Bartholomew) 990) ניתוח ALSCAL תלת מימדי ע"מ IX

11 ג' מבוא עוד במאה שעברה הציע Hughes להבחין בין 'קריירה אובייקטיבית' ל'קריירה סובייקטיבית' (98.(Hughes, שני המונחים מתארים נקודות מבט שונות על קריירות. הראשונה, היא זו הננקטת על ידי הסביבה ומתייחסת לאופנויות מדידות כגון: הכנסה, קידום, רמה תעסוקתית וניידות ) Maanen, Van 98; Hughes ;977). השנייה, מוחשית הרבה פחות וננקטת על ידי הפרט עצמו. זו כוללת את המשמעות אותה מיחס הפרט לעבודתו, מרכזיותה בחייו, והמטרות אותן הוא תופס כמושגות באמצעותה. מחקר זה יעסוק בנקודת המבט הסובייקטיבית של הפרט על עבודתו. יבחנו קשרים בין תפיסתם של אנשים את משמעותה של העבודה בחייהם, לבין צרכים הנובעים מאישיותם. צרכים אלה יגזרו מתוך תיאורית ההתקשרות של (99) Bowlby ומתוך עולם 'ערכי העבודה'. תחילה, תוצג הטיפולוגיה לסיווג אוריינטציות כלפי עבודה. טיפולוגיה זו עוסקת במשמעותה של העבודה בחייהם של אנשים. שנית, יבחנו הקשרים בין 'ערכי עבודה', תחום שזכה לתשומת לב מחקרית רבה, לבין הטיפולוגיה 'אוריינטציות כלפי עבודה' אשר זכתה למחקר מועט בלבד. הידע התיאורטי והאמפירי הרב שנצבר על 'ערכי עבודה' יספק תמיכה לטיפולוגיה של 'אוריינטציות כלפי עבודה'. בסוף המבוא יוצג המחקר על דפוסי התקשרות אשר יהווה בסיס לבחינת קשרים בין 'אוריינטציות כלפי עבודה' לבין 'סגנונות התקשרות' בפרק ההשערות.. אוריינטציות כלפי עבודה Goffman, 9; Arthur et al.,00 ) במסגרת תחום המחקר על 'קריירות סובייקטיביות' Chandler, 00 (Hughes, ;98 Hall & נעשו ניסיונות להמשגת הדרכים בהן תופסים אנשים את.(work orientation) עבודתם. מונח שנטבע בהקשר זה הנו- 'אוריינטציה כלפי עבודה' מונח זה הוצע לראשונה על ידי Bella ועמיתיו (98 al. (Bella et וצמח מתוך המסגרת של 'משמעויות עבודה' ) work,(calling) שלוש הקטגוריות של אוריינטציות עבודה, 'וב',(job) 'קריירה' (career) ו'יעוד'.(meanings מתארות את הדרך בה מבנה אדם את עבודתו ביחס לשאר חייו, הסיבות שבגללן הוא עובד והאמונות לגבי תפקיד העבודה בחייו. (ראה גם al. 997.(Schwartz, 98, 99 ;Wrzesniewski et

12 בתפיסתם את עבודתם, אנשים בעלי אוריינטציית 'ג'וב' (Job) שמים את הדגש על הטבות חומריות ותחושה של הכרח. העבודה אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשיג משאבים כדי לתמוך וליהנות מהזמן שנותר כשאינם בעבודה. תחומי התעניינותם ושאיפותיהם אינם מקבלים את ביטויים דרך העבודה. (Career) בשונה מהם, אנשים בעלי אוריינטציית 'קריירה' מדגישים בתפיסתם קידום בעבודה. הקידום עבורם הוא אמצעי להשיג סטאטוס חברתי, יוקרה, הערכה עצמית כמו גם כוח והשפעה. הם מושקעים יותר בעבודה מאשר בעלי אוריינטציית 'ג'וב'. אנשים בעלי אוריינטציית (Calling) 'יעוד' מדגישים בתפיסתם סיפוק מהעבודה ותרומה חברתית המושגת באמצעותה. הם תופסים את עבודתם כבלתי נפרדת משאר חייהם ומושקעים בה במידה רבה. העבודה עבורם היא מטרה בפני עצמה. הם נוטים לתפוס את עבודתם ככזו שתורמת לטובת הכלל. שאיפותיהם ותחומי העניין שלהם מקבלים ביטוי דרך עבודתם (997 al.,99.(wrzesniewski et כל אוריינטציה מדגישה סיבות שונות לעבוד ומשמעויות שונות המוענקות לעבודה. יחד עם זאת, תתכן מידה של חפיפה ביניהן. לדוגמא: אדם שעבודתו נתפסת על ידו כ'יעוד' שם דגש על המשמעות שעבודתו מעניקה לחייו. יחד עם זאת, אין להסיק מכך שההיבט הכלכלי בעבודה אינו חשוב לו. יהיה מדויק יותר לטעון שההיבט הכלכלי מקבל מקום משני עבורו. במחקרם של Wrzesniewski ועמיתיה נמצא שאנשים יודעים לסווג את האוריינטציה הדומיננטית אצלם כאשר נשאלים על כך. בנוסף, מצאו החוקרים ש'ג'וב' ו'יעוד' נמצאות על גבי רצף אחד בקצוות מנוגדים. 'קריירה' לעומת זאת מהווה מימד נפרד ) Schwartz, Wrzesniewski, McCauley, Rozin &.(997 משתנה 'אוריינטציה כלפי עבודה' נמצא כקשור למשתנים רבים כגון: גיל, רמת הכנסה, רמת השכלה אמונה דתית, שביעות רצון מהחיים בכלל ומהעבודה בפרט. כיוונים מחקריים שונים מציעים הסברים להבדלים באוריינטציות כלפי עבודה. Davidson ו- (99) מצאו שהמידה בה תופס אדם את עצמו כדתי או חילוני קשורה לתפיסתו את עבודתו Caddell כ'ג'וב', 'קריירה' או 'יעוד'. החוקרים מייצגים גישה על פיה גורמים חברתיים, ביניהם דתיים, מסבירים את האוריינטציה כלפי עבודה של אנשים. לדוגמא, זרם נוצרי המדגיש ערכים של עבודה קשה, חיסכון כלכלי ואת משמעות העבודה יקדם תפיסה של העבודה כשליחות.

13 al. (997) Wrzesniewski et מצאו שאנשים בעלי אוריינטציה של 'יעוד' קיבלו שכר גבוה יותר, היו בעלי השכלה גבוהה יותר, תפסו את הסטאטוס המקצועי שלהם כגבוה יותר ועסקו במקצועות בעלי מעמד גבוה יותר. ממצאים אלה מעידים על קשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין אוריינטציות כלפי עבודה. במחקר אחר מצאה Wrzesniewski שלאירוע הטראומטי של נפילת בנייני התאומים ב- 9/ הייתה השפעה על המשמעות שאנשים העניקו לעבודתם. היא בדקה את המשמעות שהוענקה לעבודה על ידי הסיווג לאוריינטציות כלפי עבודה ומצאה שלאחר האירוע אמריקאים רבים בחנו מחדש את משמעותה של עבודתם בחייהם ולאור זאת החליפו קריירה (00.(Wrzesniewski, המחקר הנוכחי מציע הסבר נוסף אישיותי- התפתחותי להבדלים בינאישיים באוריינטציית כלפי עבודה. הטענה היא שאוריינטציות שונות לעבודה קשורות לצרכים. "אחת הדרכים להבחין בין משמעויות שונות שאנשים מעניקים לעבודה בחייהם היא לזהות את ערכי העבודה החשובים להם. אנשים עשויים לתפוס את עבודתם כדרך להשיג הכרה חברתית, כדרך לבטא כוח, או כדרך לבטא עצמאות. עבודה מתגמלת יכולה להיות מטרה בפני עצמה" Surkiss,999).(Ros, Schwartz & מהמחקר על אוריינטציות עולה ממצא אשר מצייר תמונה מפתיעה ומורכבת בהקשר הנוכחי. ועמיתיה בדקו את האוריינטציות בקרב קבוצה הומוגנית של נבדקים: עוזרים Wrzesniewski אדמיניסטרטיביים בקולג'. החוקרים מצאו שנבדקים בני אותו גיל ורמת הכנסה והשכלה דומים היו בעלי אוריינטציות שונות כלפי עבודתם. התפלגות האוריינטציות בקרב קבוצה הומוגנית זו הייתה דומה להתפלגות במדגם הכללי וההטרוגני באותו המחקר. גודל המדגם ההומוגני היה אמנם קטן (N=) ולכן לא היה ניתן לגזור מסקנות חד משמעיות מממצא יחיד זה. יחד עם זאת, הממצא חושף כיוון מעניין שכמעט ולא נחקר בתחום (997 al..(wrzesniewski et למעשה, ממצא זה מראה כי אנשים אשר עוסקים באותו המקצוע ועובדים באותו מקום עבודה מעניקים משמעות שונה לעבודתם. הסיבה לכך עשויה לנבוע מהבדלים אישיותיים הקשורים לצרכים.. צרכים וערכי עבודה (97), Rosenberg מחלוצי חקר הערכים בבחירת מקצוע ביסס את מרכזיותם של הערכים בבחירות מקצועיות. לטענתו, הערכים הנם עקרונות המנחים את הפרט בקבלת החלטות ובפיתוח דפוסי התנהגות. הערכים משפיעים על מטרות האדם, על סגנון חייו, על מוטיבציה בעבודה, על התנהגותו ועל שביעות רצונו. ערכיו של אדם תמיד עומדים מאחורי הבחירות וההחלטות שהוא עושה.

14 Zytowski (needs) ערכים (values) וצרכים הנם שני גורמים מרכזיים בעיצוב בחירות מקצועיות. טוען שהמוטיבציה של האדם והבחירות שלו, ביניהם בחירותיו המקצועיות, מוגדרות לרוב (97) במונחים של צרכים, תכונות אישיות, ערכים והתעניינויות. ערכים וצרכים הנם מונחים קרובים והספרות (99) המקצועית עסקה רבות בהגדרתם. Katz מיטיב להבחין בין השניים ומגדיר צרכים ככוחות מוטיבציוניים בסיסיים, דחפים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אותם האדם מנסה לספק ואשר לרוב אינם מודעים. ערכים לעומתם הנם מודעים ומהווים ביטוי חיצוני ומותאם תרבותית של צרכים. (999) Surkiss Schwartz במחקרם של,Ros ו- על ערכים בסיסיים טענו החוקרים כי "על מנת להתמודד עם האתגרים של הקיום האנושי, קבוצות ויחידים מתרגמים את הצרכים שהם חווים למושגים אותם ניתן לתקשר- שפת הערכים" (999 Surkiss,.(Ros, Schwartz & בספרות, קיימת הבחנה בין ערכים כלליים וערכים הקשורים לתחומי חיים ספציפיים. עבודה היא אחד מאותם תחומים ספציפיים (999 Ester,.(Roe & משמעותה של העבודה השתנתה לאורך השנים (00 Sutton, (Smola & וכך גם ערכי העבודה הוגדרו באופן שונה במחקרים רבים. נראה כי ההגדרה המקובלת בתחום היום ל'ערך עבודה' value) (work היא: "חשיבות שהפרט מייחס לתוצאה מסוימת המושגת בקונטקסט של עבודה" (98.(Elizur, תיאורטיקנים רבים עסקו בשאלת המבנה המארגן של ערכי עבודה. חלוקה שכיחה היא לערכים אינטירינזיים (פנימיים) ואקסטרינזיים (חיצוניים). חלוקה זו נעשתה לראשונה על ידי (9) Fryer אשר הבחין בין עניין אינטרינזי, כאשר העבודה מוערכת בזכות עצמה, לבין עניין אקסטרינזי, כאשר העבודה מוערכת על פי מה שהיא מאפשרת בהקשר החברתי שלה או בהקשר לתוצאות אחרות. אימץ חלוקה זו והרחיב את משמעותה. הוא טען כי עבור אנשים הנותנים משקל רב (970) Super לערכים אינטרינזיים העבודה היא דרך להגשמה עצמית, דרך למציאת התפקיד בחיים ודרך להגיע להגדרה עצמית. לעומתם, עבור אנשים הנותנים משקל רב לערכים אקסטרינזיים העבודה היא לא מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשיג מטרות אחרות. לטענתו נשים ו/או בעלי מקצוע ברמה נמוכה יטו לתת משקל רב יותר לערכים אקסטרינזיים. (98) Elizur הגדיר ערך עבודה כמידת החשיבות שהפרט נותן לתוצאה מסוימת בהקשר של עבודה והציע מודל מורכב בניסיון לארגן את עולם ערכי העבודה. המודל שלו מתבסס על שתי שטחות מרכזיות. השטחה הראשונה, עוסקת בתוצאות העבודה וכוללת שלושה סוגי קבוצות של ערכים (לרשימת הערכים כפי שהופיעו בשאלון ראה/י נספח ):

15 . ערכים אינסטרומנטאליים- בקבוצה זו ערכים המקדמים תוצאות עבודה חומריות. הערכים הנם: שכר, הטבות, בטחון תעסוקתי, שעות עבודה נוחות, תנאי עבודה נוחים ונקיים. ערכים רגשיים (חברתיים)- בקבוצה זו ערכים המקדמים תוצאות עבודה רגשיות,. הקשורות ברובן ליחסים בין-אישיים. הערים הנם: הכרה על ביצוע טוב, הערכה, עמיתים נוחים ונעימים, ממונה הוגן ומתחשב והזדמנות לפגוש אנשים.. ערכים קוגניטיביים/ פסיכולוגיים- בקבוצה זו ערכים המקדמים תוצאות עבודה של עניין, הישגיות, אחריות ועצמאות. הערכים הנם: אחריות, השפעה בארגון, הישג, קידום, השפעה בעבודה, עבודה בעלת משמעות, מעמד, חברה שמתגאים בה, ניצול כישרונות וידע, עניין, עצמאות, תרומה לחברה, התפתחות אישית, משוב. טען כי ערכים קוגניטיביים מהווים ערכים אינטרינזיים וערכים אינסטרומנטליים ורגשיים Elizur מהווים ערכים אקסטרינזיים. המבנה של שלוש קבוצות ערכים לטענתו ממפה ומסווג באופן מדויק יותר את עולם ערכי העבודה מאשר החלוקה הדיכוטומית המקובלת. השטחה השנייה במודל עוסקת בקשר שבין תוצאה לביצוע. שטחה זו מייצגת שני סוגי קשרים:. אמצעים/ משאבים- אותם משאבים הניתנים לעובד כתוצאה מחברות בארגון בלבד, ללא קשר לביצוע. (תנאי עבודה, ימי חופשה). תגמולים- תגמולים המושגים בעבור ביצוע (קידום, סטאטוס). במסגרת מחקר זה לא יעשה שימוש בחלקו השני של המודל רלוונטיות של חלק זה להשערות המחקר. (חלוקה למשאבים ותגמולים) וזאת בגלל חוסר מניתוח (Gutman 98, ;Smallest Space Analysis) SSA עולה ששני המימדים: שטחת התוצאה וסוג הקשר בין תוצאה לביצוע יוצרים מבנה מעגלי. שטחת התוצאה כוללת ערכים המחולקים לשלוש קבוצות- אינסטרומנטאליים, רגשיים וקוגניטיביים. מחקרים שונים אשר השתמשו בשיטת SSA אוששו את המבנה (ליפקין, 00; 98 ;Elizur,.(Elizur et al, 99 על בסיס מודל זה נבנה שאלון Work.(WVQ) הערכים הכלולים בשאלון נבחרו מתיאוריות מוטיבציה מרכזיות Values Questionnaire,(97) Alderfer,(9) Maslow בתחום: תיאורית הצרכים של תיאורית הצרכים של תיאורית המוטיבציות של (97), Herzberg תיאורית הציפייה של (9), Vroom מודל המאפיינים של Hackman ו- ותיאורית ההישג של במודל (9), "פירמידת Maslow.(9) McClleland (980) Oldham הצרכים" שפיתח, הציע מודל היררכי המארגן את הצרכים האנושיים.

16 איור - סולם הצרכים של (9) Maslow מימוש עצמי כבוד והערכה הערכה עצמית, הישגים, כבוד מאחרים שייכות חברות, משפחה, זוגיות, קהילה, מקום עבודה, שייכות לפרופסיה בטחון בטחון הגוף, התעסוקה, המשאבים, המשפחה, הבריאות, הרכוש צרכים פיזיולוגיים בסיסיים אויר לנשימה אוכל, שתייה, שינה, איזון גופני, עשיית צרכים, ניתן להקביל את רמות הצרכים המופיעות מעלה לקטגוריות הערכים שהציע (98). Elizur צרכים פיזיולוגיים וצרכי בטחון מקבלים ביטוי בקבוצת הערכים האינסטרומנטליים (שכר, הטבות, בטחון, שעות עבודה שגרתיות ותנאי עבודה), הצורך בשייכות מקבל ביטוי בקבוצת הערכים הרגשיים (אינטראקציה בעבודה, יחסים עם ממונים, יחסים עם עמיתים) ואילו הצורך בכבוד והערכה והצורך במימוש עצמי מקבלים ביטוי בקבוצת הערכים הקוגניטיביים (צורך בכבוד והערכה- הישגיות, עצמאות, השפעה בעבודה, קידום ומעמד, צורך במימוש עצמי- עבודה שלמה ומשמעותית, עניין, תרומה לחברה). קבוצות צרכים וערכים אלה 'מהדהדות' בסיווג לאוריינטציות כלפי עבודה. באוריינטציית 'ג'וב' העבודה הנה אמצעי להשגת משאבים חומריים ומקבילה בכך לקבוצת הערכים האינסטרומנטאליים ולצרכים פיזיולוגיים וצרכי ביטחון בסולם הצרכים של.Maslow באוריינטציית 'קריירה' המניע המרכזי הוא קידום והיא מקבילה לכן לערכים קוגניטיביים המדגישים קידום, הישג וסטאטוס כמו גם הצורך בכבוד והערכה. באוריינטציית 'יעוד' הדגש מושם על מציאת משמעות בעבודה, סיפוק ומימוש. ניתן למצוא הקבלה בין אוריינטציה זו לבין ערכים קוגניטיביים השמים דגש על עניין, תרומה ומשמעות כמו גם הצורך במימוש עצמי בסולם הצרכים של.Maslow מסגרת תיאורטית נוספת המאפשרת בחינה של צרכים הנה תיאורית ההתקשרות. תיאוריה זו קושרת בין חוויות בהווה לבין הצורך הראשוני בקרבה לאדם אחר. החלק הבא יסקור בקצרה את תיאורית ההתקשרות, סגנונות התקשרות ודפוסי התקשרות בעולם העבודה.

17 . תיאורית ההתקשרות של Bowlby וסגנונות התקשרות הסברה כי הצורך בקרבה לאדם אחר הוא צורך ראשוני הועלתה לראשונה על ידי (99). Bowlby ההתקשרות הראשונית נוצרת בכדי לספק לתינוק סביבה מוכרת ובטוחה. היא מתעצמת בשנה השנייה Bowlby והשלישית ומובילה להתקשרות בין הילד להורה. הדגיש שני תפקידים מרכזיים של הדמות המטפלת ושל מערכת ההתקשרות. האחד, להגן מפני סכנה. השני, לספק לתינוק בסיס בטוח ממנו הוא יוכל לצאת ולחקור את הסביבה. Bowlby ראה חשיבות מכרעת להתנסות עם הדמות המטפלת כבסיס להתפתחותו של ביטחון בעולם ובעצמי. תינוק שחש כי צרכיו נענים יפתח התעניינות בחקר הסביבה, ייצור יחסי קרבה עם אחרים ויוכל להתרחק מהדמות המטפלת על מנת לחקור ולהתנסות. הבסיס הבטוח הוא זה שמאפשר לו להתרחק ולעכל חוויות חדשות אלו. לעומת זאת, תינוק שחש כי צרכיו אינם נענים לא יפתח תחושה של בסיס בטוח אליו ניתן לחזור בעת הצורך. הוא ימנע לכן מפרידה מהדמות המטפלת מתוך חשש לאבד את הבסיס הרעוע שלו וכך ימנע מחקירה של סביבתו ומהתנסות בחוויות חדשות. (Ainsworth & Witting, 99) דפוסי ההתקשרות נבדקו לראשונה על ידי Ainsworth ושותפיה בעזרת פרדיגמת ה"מצב הזר" Situation).(Strange על בסיס התצפיות בתגובות הפעוט לפרידה מהאם ולמפגש המחודש עמה, הוגדרו שלושה טיפוסים המתבססים על שלושה סגנונות התקשרות בולטים: הטיפוס הבטוח, הטיפוס החרד/אמביוולנטי והטיפוס הנמנע. שני הסגנונות הלא בטוחים נבדלים זה מזה בצורת ההתמודדות של הפעוט עם חווית חוסר הביטחון; הפעוט החרד/אמביוולנטי מתמודד עי ידי תגובת מאבק בניסיון לכבוש את הביטחון הבלתי מושג בקשר עם הדמות המטפלת. לעומתו הפעוט הנמנע מתמודד על ידי תגובת בריחה תוך שהוא מתנתק. Bowlby טען שסגנון ההתקשרות הנוצר בינקות משפיע על האדם לאורך כל חייו. ההשפעה נמשכת בבגרות דרך ייצוגים פנימיים שהופנמו בינקות models).(bowlby, (99 (working מחקרים רבים נתנו תוקף לטענה זו ) Shaver, Cassidy, 988; Kobak & Sceery, 988; Florian, 99 Mikulincer &.(00, 00, 00 (00) Mikulincer & Shaver מצאו שכאשר תחושת ביטחון אינה מושגת, שתי אסטרטגיות לוויסות רגשי מנחות את בעלי הסגנונות הלא בטוחים. האחת, היפר-אקטיבציה- חיפוש אקטיבי אחר קרבה והגנה, רגישות מוגברת לסימנים של דחייה או נטישה אפשריים. השנייה, דה-אקטיבציה- שמירה על מרחק 7

18 מאחרים והימנעות מאינטימיות, שאיפה להשגת כוח אישי, נטייה לסמוך על העצמי והימנעות מזיכרונות או מחשבות לא נעימים... התקשרות ועבודה מהספרות המחקרית עולה ש"חוט" המקשר בין סגנונות התקשרות ועולם העבודה הנו פעולת החקירה. חקירת הסביבה באופן מיטבי מתאפשרת במצב של התקשרות בטוחה בין הפעוט לדמות המטפלת. במצב של התקשרות חרדה/ אמביוולנטית התינוק עסוק במעקב אחר מידת זמינותה של הדמות המטפלת ולכן אינו פנוי לחקירה. במצב של התקשרות נמנעת, התינוק מפסיק לחפש את הקשר עם הדמות המטפלת ומפנה את תשומת ליבו לחקירת חפצים בסביבתו. פעולת החקירה, אשר תופסת מקום מרכזי בעולמו של הפעוט, ממשיכה לעצב גם חוויות בבגרות. תחושת הבסיס הבטוח מופנמת ומאפשרת להפנות אנרגיות למשימות התפתחותיות של התפתחות אישית ותגובתיות לגירוי אינטלקטואלי 988) Bass,.(Avolio & קבוצה של מחקרים עסקה בקשר בין התקשרות להורים ולמשפחה, לבין תהליך גיבוש הזהות בסוף (988) גיל ההתבגרות. Kamptner מצא כי ביטחון בקשרים המשפחתיים מסייע בתהליכים של חקירה (990) Rice והתנסות ובכך מקדם גיבוש זהות. במטה-אנליזה שביצעה היא מצאה קשר חיובי בין התקשרות להורים לבין תהליך גיבוש זהות. ההתנסות עם תחושת ביטחון מקדמת את סוגי החקירה ונטילת הסיכונים המועילים בהבהרה ויצירה של זהות קוהרנטית ויציבה (99 Prezioso,.(Blustein & מחקר עדכני אשר מיפה את הקשרים בין תיאורית ההתקשרות לבין תכונות אישיות הנגזרות מתיאורית ה-,Big מצא קשר בין סגנון התקשרות בטוח לבין תכונת העל של "פתיחות להתנסות" הקשר, נטען על ידי החוקרים, התבסס על נטייתם של "בטוחים" לעסוק.(Openness to Experience) בפעילות חקירה מוגברת בהשוואה לאלה ש"אינם בטוחים" ) 00,a.(Neustadt et משימה התפתחותית מרכזית המחייבת חקירה ניצבת בפני צעירים בבואם לבחור מקצוע. Ketterson (997) ו- Blustein מצאו שסגנון ההתקשרות בין בני נוער להוריהם השפיע על תהליך החקירה בבואם לבחור מקצוע; בעלי סגנון בטוח עסקו בחקירת סביבתם יותר מאשר בעלי סגנון נמנע ובעלי סגנון חרד/אמביוולנטי. חקירתם של בעלי הסגנון הבטוח הובילה, כפי שמצאו Blustein ועמיתיו במחקר מוקדם יותר (99), לכניסה למסלולי קריירה מספקים יותר ורמת מחויבות גבוהה יותר למסלול הקריירה 8

19 שנבחר. מנגד, בעלי סגנון התקשרות בטוח נטו שלא לעשות בחירה מקצועית "בוסרית" ) career premature.(selection חוללות (self-efficacy) עצמית נמצאה כמושפעת על ידי התקשרות לדמויות הוריות וכמשפיע על התפתחות קריירה. Ryan ועמיתיה (99) מצאו כי התקשרות הסבירה % מהשונות של תחושת חוללות עצמית בחקירה שמטרתה הייתה בחירה מקצועית. מחקר שהתמקד בנשים, מצא שהתקשרות להורים, עבור נשים צעירות עודדה תחושת חוללות עצמית בתחום הקריירה וזו בתורה הובילה לרמת שאיפות גבוהה יותר 000) Linn,.(Friedman, Tipton & (99) Blustein, Prezioso & Schulseiss הציעו שסגנונות התקשרות שאינם בטוחים אינם מצליחים לספק למבוגר בסיס יציב (בדומה לבסיס של הפעוט) ממנו הוא יכול לחקור אפשרויות מקצועיות מבלי לחוש פחד או חרדה. Hazan ו- (990) Shaver טענו שישנה הקבלה בין משחק וחקירה אצל ילדים לבין פעילות בעבודה אצל מבוגרים- כולם משמשים כמקור לתחושת קומפטנטיות. במחקרם של Hazan ו- (990) Shaver בדקו החוקרים את הקשר שבין סגנונות ההתקשרות בבגרות לבין תפקוד בעבודה. הנחתם הייתה, בדומה למחקרים שתוארו מעלה, שסגנון התקשרות של המבוגר קשור ליכולתו לחקור את הסביבה וכי לדבר יש השפעה על דפוסי עבודה, הקשרים הנוצרים בה ועל ביצועים בעבודה. ממצאיהם וממצאים ממחקר דומה של Hardy ו- Barkham (99) מראים כי מבוגרים "בטוחים" דיווחו על רמה גבוהה יחסית של סיפוק וביטחון בעבודה, הכנסה, אתגר, אפשרויות קידום וקשר עם עמיתים. מבוגרים "חרדים/אמביוולנטיים" לעומתם דיווחו על תחושת חוסר ביטחון בעבודה, חרדה ביחס לביצועיהם, היעדר הערכה והכרה מספקת מעמיתים וקושי בקבלת קידום. לבסוף, המבוגרים ה"נמנעים" דיווחו על תחושת ביטחון בעבודה אך על חוסר סיפוק, עצבנות ומעורבות רבה בקונפליקטים עם עמיתים. (00) Summer & Knight מצאו שבעלי התקשרות בטוחה נטו לחוות "זליגה" (spillover) של תחושות חיוביות בין העבודה לבית ולהפך. תיאורית ההתקשרות, בדגש על סגנונות התקשרות בבגרות וקשריהם עם עולם העבודה, מספקת מסגרת להבנה מעמיקה של חוויותיהם הבסיסיות של אנשים בעבודה כקשורה לצרכים ראשוניים של קרבה... התקשרות ואוריינטציות כלפי עבודה 9 הנושא של קשרים בין סגנונות התקשרות ואוריינטציות כלפי עבודה טרם נחקר והעבודה הנוכחית ממפה קשרים אלה לראשונה. בחלק הבא יוצגו קשרים אפשריים בין שני עולמות התוכן.

20 סגנון התקשרות בטוח מאפשר חקירה מעמיקה של העצמי ושל הסביבה. החלטה לגבי מסלול לימודים ו/או מקצוע דורשת חקירה בשני ערוצים- החוצה, אל עולם המקצועות ופנימה, אל העצמי. נמצא שהתקשרות בטוחה מקדמת את פעולת החקירה הדרושה לתהליך בחירת מקצוע ) Cooper, Grotevant & 988). זו, צפויה לקדם את בעלי הסגנון הבטוח למקצועות בהם הם מוצאים עניין, משמעות ומיצוי של כישוריהם. לאחר הכניסה למקצוע מסוים, באמצעות חקירה נוספת של העצמי והסביבה, הם צפויים לנקוט בגישה פרו-אקטיבית ולעצב את חיי העבודה שלהם בצורה שתהיה מספקת ומשמעותית עבורם. אוריינטציית 'יעוד' מאפיינת את מי שתופסים את עבודתם כערוץ בו הם יכולים לתת ביטוי לעניין (calling) (99) Novak ולשאיפות, לא פעם באמצעות תרומה לטובת הכלל. הגדרתו של למונח 'יעוד' מדגישה אלמנטים של חקירה וגילוי וטענתו היא שגילוי של יעוד מצריך עקביות, התנסות, רפלקציה ודיאלוג עם אחרים. Hall ו- (00) Chandler טענו שלאנשים עם יעוד ישנה מודעות עצמית גבוהה ויכולת טובה להסתגל לשינויים. פעולת החקירה אצל בעלי סגנונות 'לא-בטוחים' (נמנע וחרד/אמביוולנטי) אפקטיבית פחות מאצל בעלי סגנון 'בטוח'. פעוטות בעלי סגנון התקשרות חרד/אמביוולנטי טרודים בשמירה על קרבתם לדמות המטפלת ולכן חקירתם אפקטיבית פחות מבעלי הסגנון הבטוח. כאשר הם גדלים, הם לומדים להשתמש בחקירה כאמצעי למשוך תשומת לב ולקבל אישור והכרה מאחרים. בסביבת עבודה, דפוסים אלה עשויים (990) לקבל ביטויים שונים; Hazan & Shaver מצאו שבעלי סגנון זה דיווחו על חרדת ביצוע, רמת הכנסה נמוכה, היעדר הכרה והערכה מעמיתים וחוסר ביטחון ביחס לעבודה. כמו כן, הם נטו להיות מוטרדים מקשרים בינאישיים ולהיות תלויים בפידבק. בדומה לפעוט בעל התקשרות נמנעת, המבוגר בעל סגנון זה מבצע חקירה בעיקר כדרך להעסיק את עצמו. השקעה בחקירה מפיגה חרדה ומאפשרת לו להימנע מאינטראקציה בינאישית במידת האפשר. טענה שחקירתם המואצת של בעלי סגנון זה היא חקירה 'מותקת' ואינה מעידה על עניין Ainsworth אמיתי (978 Wall,.(Ainsworth, Blehar, Waters & ההשלכות של דפוסים אלה על התנהגות בסביבת עבודה עשויות להיות רבות; Hazan ו- Shaver (990) מצאו שבעלי סגנון נמנע דיווחו על תחושת ביטחון בעבודה אך על חוסר סיפוק, עצבנות ומעורבות רבה בקונפליקטים עם עמיתים. כמו כן, הם אינם נוטים לצאת לחופשות, התנהגות שעשויה לרמז על צרכי שליטה חזקים. דפוסי החקירה של פעוטות בעלי סגנונות התקשרות 'לא-בטוחים' מושפעים מצרכים רגשיים שלא סופקו במלואם. כך, החקירה הופכת לאמצעי דרכו ניתן להשיג צרכי התקשרות לא ממומשים. בסביבת עבודה אנרגיה רבה לכן מושקעת במימוש צרכים אלה; בעלי סגנון 'חרד/אמביוולנטי' משקיעים משאבים 0

21 רגשיים על מנת לשמור על ערך עצמי תוך חיפוש אחר משוב, הכרה ואישור מהסביבה. בעלי סגנון 'נמנע' משקיעים משאבים רגשיים בהימנעות מאינטימיות ובהשגת כוח אישי. אוריינטציית 'ג'וב' מאפיינת את מי שעובדים בראש ובראשונה למען הכנסה. העניין והשאיפות שלהם אינם מקבלים ביטוי דרך העבודה. הם לרוב אינם שבעי רצון בעבודתם (997 al.,(wrzesniewski et אך נשארים בה בגלל שהיא תומכת בשאר חייהם. ההכנסה הקבועה והמסגרת היציבה, יש להניח, מעניקים להם תחושת בטחון. אוריינטציית 'קריירה' מאפיינת אנשים בעלי מוכוונות גבוהה לקידום בעבודה. הקידום הנו אמצעי להשגת כוח, השפעה, סטאטוס ויוקרה. תגמולים אקסטרינזיים אלה מעידים בין השאר על השקעת אנרגיה בהשוואה ותחרות עם אחרים. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה את הקשרים בין האופן בו נשים עובדות תופסות את עבודתן לבין סגנונות ההתקשרות שלהן. 'מנגנון' המוצע כמשפיע על הקשר הינו פעולת החקירה. זו, מתחילה בחיפוש אחר מסלול לימודים ומקצוע בבגרות מוקדמת וממשיכה לכוון גם במהלך הקריירה, בהתאם לצרכיה של אישה. כל עבור בעלות סגנון בטוח פעולת החקירה עשויה לשמש מעין 'מצפן' במהלך הקריירה. חקירה אפקטיבית מסייעת לבחירה מקצועית ראשונה ומעודדת עריכת שינויים הנדרשים על מנת להמשיך ולתפוס את העבודה כמשמעותית ומספקת. עבור בעלות סגנונות 'לא-בטוחים' פעולת החקירה מושפעת מצרכים רגשיים לא ממומשים. בעלת סגנון 'לא בטוח' תטה לכן להיות 'טרודה' במימוש צרכים אלה וחקירתה צפויה להיות אפקטיבית פחות מבעלת סגנון 'בטוח'. בחירתה המקצועית, כמו גם עיצוב הקריירה שלה בהמשך חייה יושפעו מכך... מדידת התקשרות אצל מבוגרים באמצעות דיווח עצמי (987) Hazan & Shaver היו הראשונים להראות כי ניתן להשתמש בשאלון דיווח עצמי בכדי למדוד התקשרות רומנטית אצל מבוגרים. מאז, הופיעו גרסאות שונות והרחבות לשאלון שלהם ) Clark Brennan, Shaver, 998 (987) Hazan & Shaver &). יצרו שלושה תיאורים המתרגמים את דפוסי ההתקשרות שמצאו Ainsworth ועמיתיה (978) למונחים של תחושות והתנהגויות המאפיינים יחסים בוגרים. להלן שלושת התיאורים שמתוכם התבקשו הנבדקים לבחור את זה המאפיין באופן המדויק ביותר את עצמם: בטוח: אני מוצא שקל לי יחסית להתקרב לאחרים ונוח לסמוך עליהם. אינני מודאג לעיתים קרובות שאנטש או מכך שמישהו יתקרב אלי יותר מידי.

22 חרד/אמביוולנטי: אני מוצא שאחרים אינם מעוניינים ליצור קרבה באותה מידה כמוני. לעיתים קרובות אני מודאג מכך שבן הזוג לא אוהב אותי באמת או לא רוצה להישאר עמי. אני רוצה להיות קרוב מאוד לבן הזוג והדבר גורם לעיתים לאנשים להירתע. נמנע: במידת מה אני מרגיש לא נוח להתקרב לאחרים. קשה לי לבטוח באחרים לחלוטין וקשה לי להרשות לעצמי להיות תלוי בהם. אני מתוח כשמישהו נהיה קרוב מדי אלי ולעיתים קרובות בן הזוג מעוניין שאפגין יותר אינטימיות מהמידה שבה אני מרגיש בנוח. (998) Brennan, Clark & Shaver התבססו על אופן הדירוג המקורי ששימש את הצופים ב"מצב הזר" על פיו התנהגותו של התינוק אופיינה על ידי דירוגים על פני רצפים וטענו כי בדומה, יהיה מדויק יותר להמשיג את סגנונות ההתקשרות במרחב דו-מימדי. המימדים של המרחב הם הימנעות (חוסר נוחות עם קרבה ותלות) וחרדה (בכי, חוסר יכולת לחקור בביטחון כאשר האם נעדרת, מחאה כעוסה המופנית כלפי האם לאחר מה שנחווה כנטישה). התפיסה של מבנה דו-מימדי כעומד בבסיס דפוסי התקשרות הלכה והתבססה. החוקרים אף הציעו שבמבנה זה מקום לארבעה דפוסי התקשרות במקום שלושה. הדפוס ה"רביעי", המכונה "לא מאורגן" Bartholomew מאופיין על ידי דירוגים גבוהים על פני שני הסולמות, חרדה והימנעות. (disorganized) (990) הציעה סכמה מארגנת בעלת ארבעה קטגוריות. איור - סגנונות התקשרות,Bartholomew) 990) תא - נמנע-מזלזל נמנע- מפוחד תא - דחיית אינטימיות, התנגדות לתלות פחד מאינטימיות, הימנעות חברתית תא - בטוח מרגיש נוח עם אינטימיות ועם אוטונומיה תא - מוטרד מוטרד ממערכות יחסים שלילי שלילי חיובי מודל של העצמי שלילי חיובי מ ו ד ל ש ל ה א ח ר תא מס' באיור מייצג אנשים בעלי התקשרות בטוחה, שאינם חרדים ביחס לנטישה ואינם נמנעים בהתנהגותם. תא מס' מייצג אנשים בעלי התקשרות חרדה המוגדרת כעירוב של חרדה (ביחס לנטישה) עם התקרבות בינאישית (אי-הימנעות). דפוס זה מקביל לדפוס החרד/אמביוולנטי. תא מס' מייצג אנשים בעלי התקשרות נמנעת-מזלזלת, עירוב של התנהגות נמנעת והיעדר חרדה (ביחס לנטישה). תא מס' מייצג

23 Bartholomew אנשים בעלי התקשרות נמנעת- מפוחדת, עירוב של חרדת נטישה עם התנהגות נמנעת. קראה למימד הראשון "מודל של העצמי" ולמימד השני "מודל של האחר". עם זאת, היא ועמיתיה השתמשו במחקרים במונחים "חרדה" ו"הימנעות" ורמזו בכך שמודל שלילי של העצמי קשור לחרדת נטישה ומודל שלילי של האחר קשור להתנהגות נמנעת. (998) Brennan, Clark & Shaver ערכו מחקר מקיף על כלי הדיווח העצמי לזיהוי סגנון התקשרות 0 אצל מבוגרים. 8 הם אספו פריטים מכלים שונים שנועדו למדידת מבנים הקשורים להתקשרות. בניתוח גורמים שערכו לאחר שהושמטו פריטים זהים או דומים, נמצאו שני גורמים בלתי תלויים המקבילים למימדי החרדה וההימנעות. כאשר נבדקים קובצו לארבע קבוצות בהתאם לציוניהם על שני.Bartholomew הסולמות, התקבלו קבוצות התואמות את תפיסת ארבעה הסגנונות של בהתבסס על התוצאות בנו החוקרים שני סולמות קצרים, 8 בני פריטים כל אחד, המייצגים את גורמי ההימנעות Mikulincer והחרדה והמיועדים למדידת סגנון התקשרות של מבוגרים בקשרים קרובים (שאלון.(ECR & Florian (000) יצרו גרסה עברית לכלי. שאלון למדידת סגנונות התקשרות בסביבת עבודה,,(Adult Attachment at Work) AAW פותח על ידי Neustadt ועמיתיו (00) ושימש את החוקרים למיפוי הקשרים בין תיאורית ה- " "Big לבין סגנונות ההתקשרות בהקשר של עולם העבודה. בדומה לממצאים קודמים, החוקרים מצאו שני סגנונות התקשרות מובחנים. הם כינו סגנונות אלה- סגנון 'בטוח' או 'אוטונומי' וסגנון 'לא בטוח'.. המחקר הנוכחי למחקר הנוכחי שתי מטרות. הראשונה היא להעמיק את ההבנה של גורמים המשפיעים על האופן בו תופסים פרטים את עבודתם והמשמעות אשר הם מייחסים לה. יבחנו קשרים בין הטיפולוגיה של 'אוריינטציות כלפי עבודה' לבין סגנונות התקשרות וערכי עבודה, אשר יתנו אינדיקציה לגבי צרכים. המטרה השנייה היא לתרום לחקר אמפירי של 'החוויה הסובייקטיבית של העבודה'. האופן בו תופסים פרטים את עבודתם והמשמעות המיוחסת לה הנן תבניות מאתגרות למדידה אמפירית. 'אוריינטציות כלפי עבודה' הנה טיפולוגיה חדשה יחסית אשר מהווה 'מסגרת מארגנת' להבנה של חוויות סובייקטיביות 'חמקמקות'. המחקר הנוכחי תורם לביסוס מחקרי של הטיפולוגיה הנל על ידי בחינה והשוואה של הכלים ה'נגזרים' ממנה ועל ידי מיפוי הקשרים בינה לבין תחום שנחקר רבות- 'ערכי עבודה'.

24 ג'. השערות המחקר אנשים התופסים את עבודתם כ'ג'וב' רואים בה אמצעי להשיג משאבים שיתמכו בשאר חייהם ונוטים לחוש שעבודתם היא הכרח. (98) Bella טען שאוריינטציית ג'וב מאפיינת את מי שנוטה להגדיר את עצמו דרך מושגים של הצלחה כלכלית וביטחון. יש להניח אם כך שעבורם העבודה נותנת מענה בעיקר על צרכים חומריים וצורך בביטחון, צרכים בסיסיים השמים דגש על סביבתו של האדם. המניעים לעבוד על כן הנם 'חיצוניים' (אקסטרינזיים) לאדם. בנוסף, בהיעדר עניין, קידום ותחושת מימוש בעבודה נצפה שבעלי אוריינטציה זו ישאפו לסביבת עבודה נעימה כפיצוי על החסרים האחרים. ההשערה הראשונה היא: בעלות אוריינטציית 'ג'וב' תדרגנה את מידת החשיבות של ערכים אינסטרומנטאליים (אקסטרינזיים). וערכים רגשיים גבוה יותר מבעלות אוריינטציות 'קריירה' ו'יעוד'. אנשים התופסים את עבודתם כ'קריירה' רואים בה ערוץ לקידום אישי. הקידום עבורם עונה על,(98) Bella הצורך לחזק את הדימוי העצמי דרך סטאטוס חברתי, יוקרה, כוח והשפעה. על פי אוריינטציה זו מאפיינת את מי שנוטה להגדיר את עצמו במונחים של יוקרה, מעמד חברתי והשפעה. העבודה עצמה לטענתו היא מקור לערך עצמי. ההשערה השלישית נוגעת לערכי עבודה ספציפיים אשר מבטאים צרכים אלה. ההשערה השנייה היא: בעלות אוריינטציית 'קריירה' תדרגנה חשיבות של 'השפעה בארגון', 'השפעה בעבודה', 'הישגיות',. 'קידום', 'מעמד', 'חברה שאני מתגאה בה' ו'גדילה אישית', גבוה יותר בממוצע מאשר בעלות אוריינטציית 'וב' ובעלות אוריינטציית 'יעוד'. בעלי אוריינטציית 'יעוד' מדגישים את הסיפוק והעניין בעבודה עצמה כמו גם את תרומתם לחברה דרכה. העבודה נתפסת כבלתי נפרדת משאר חייהם. היא עונה על הצורך בביטוי, במציאת משמעות בעשייה.(98 ובחיבור לקהילה רחבה יותר מלבד עמיתים לעבודה,Bella) ההשערה הרביעית נוגעת גם היא לערכים ספציפיים המבטאים צרכים אלה. ההשערה השלישית היא:. בעלות אוריינטציית 'יעוד' תדרגנה חשיבות של 'עבודה בעלת משמעות', 'עניין', 'תרומה לחברה' ו'ניצול כישרונות וידע', גבוה יותר בממוצע מאשר בעלות אוריינטציית ג'וב ואוריינטציית קריירה. עבור בעלי אוריינטציות 'קריירה' ו'יעוד' העבודה עונה על צרכים של חיזוק הערך העצמי, ביטוי, מציאת משמעות ושייכות. צרכים אשר שמים דגש על עולמו הפנימי של האדם. המניעים לעבוד על כן הנם 'פנימיים' (אינטרינזיים). ההשערה הרביעית היא: בעלות אוריינטציית 'קריירה' ובעלות אוריינטציית 'יעוד' תדרגנה את מידת החשיבות של ערכים. קוגניטיביים (אינטרינזיים) גבוה יותר מבעלות אוריינטציית 'ג'וב'.

25 ממצאים ממחקרים בתחום ההתקשרות שתוארו מדגישים את נטייתם של בעלי סגנון התקשרות בטוח לבצע חקירה אפקטיבית, תוך התנסות מתמדת ולקיחת סיכון. ממצאים נוספים שתוארו מדגישים שמציאת 'יעוד' מקצועי ועיצוב סביבת העבודה כך שתהיה מספקת ומשמעותית מתבססים על תהליכי חקירה אפקטיביים בהם נעשה חיפוש אקטיבי, תוך התנסות, עקביות ורפלקסיה. בבואם לבחור מקצוע, יכולתם של בעלי סגנון התקשרות בטוח לבצע חקירה אפקטיבית, צפויה לסייע בגילוי של 'יעוד' מקצועי ובעיצוב חיי העבודה באופן מספק ומשמעותי. אנשים בעלי סגנונות התקשרות לא בטוחים נוטים להשקיע אנרגיה במימוש צרכי בטחון, הימנעות מקשרים אינטימיים והשגת כוח אישי. אלה, עשויים לכוון את בחירותיהם המקצועיות במהלך הקריירה. בעלי אוריינטציות ג'וב וקריירה תופסים את עבודתם כמספקת צרכים כלכליים, צרכי בטחון וצרכים הקשורים להשוואה חברתית. נצפה לכן שבעלי סגנונות התקשרות לא בטוחים יבחרו, יעצבו ויתפסו את עבודתם באופן ההולם את צרכיהם הבסיסיים. ההשערה החמישית היא:. ימצא קשר בין סגנונות התקשרות לבין אוריינטציות כלפי עבודה כך שנצפה לשכיחות גבוהה יותר של בעלות סגנון התקשרות בטוח בקרב בעלות אוריינטציית יעוד ולשכיחות גבוהה של בעלות סגנונות התקשרות לא בטוחים בקרב בעלות אוריינטציות קריירה וג'וב. בנוסף, תיבדק התלות בין כל ההשפעות לעיל לבין נתונים דמוגראפיים שונים, בניסיון לבודד את הקשר בין ערכי עבודה וסגנונות התקשרות לבין אוריינטציות לעבודה.

26 ג' שיטה. נבדקות הנבדקות במחקר הנוכחי היו נשים עובדות ממקצועות שונים וממקומות עבודה שונים. אישה עובדת הוגדרה כמי שעובדת בהווה, בזמן המענה על השאלון. הוחלט להתמקד בנשים בלבד היות והתמקדות במגדר אחד אפשרה לבקר הבדלים בין- אישיים הנובעים מהבדלים מגדריים. המדגם הנו התנדבותי. חלק מהנבדקות אותרו באמצעות פניה ישירה של החוקרת וחלקן אותרו בשיטה של "כדור שלג" כך שהשאלון הופץ באמצעות המשתתפות עצמן או באמצעות פניה בדואר אלקטרוני אשר "התגלגלה" הלאה. שיטת איסוף זו עשויה להוביל למדגם בעל מאפיינים הומוגניים, בו יש דמיון בין המשתתפות בפרמטרים מסוימים. השלכות אפשריות של גורם זה ידונו בהמשך.. כלים הנבדקות התבקשו למלא שאלון אשר כלל ארבעה חלקים:.. שאלון אוריינטציה לעבודה שאלון זה (ראה/י נספח. ) הנו תרגום לעברית של שאלון Work "University of Pennsylvania Questionnaire" Life שנבנה על ידי (997). Wrzesniewski et al תרגום השאלון מאנגלית לעברית נעשה על פי הכללים של תרגום מדעי: השאלון תורגם לעברית, לאחר מכן תורגם חזרה לאנגלית על ידי שני שופטים בלתי תלויים, סטודנטים השולטים בשתי השפות. לבסוף התבצעה השוואה בין הנוסחים. השאלון כולל שני חלקים. בחלקו הראשון, הוצגו לנבדקת שלוש פסקאות המתארות שלוש אוריינטציות כלפי עבודה על פי ההגדרות שהציע (98) Bella et al ו- (98, Schwartz 99). המונחים 'וב', 'קריירה' ו'יעוד' אינם מופיעים בשאלון. הנבדקת התבקשה לקרוא תחילה את שלוש הפסקאות ואז לציין באיזו מידה הוא דומה למר א', ב' ו- ג'. הדירוג נעשה על סולם מ- "לא דומה כלל" ועד "דומה במידה רבה מאוד". בחלקו השני של השאלון הוצגו לנבדקת 8 היגדים. לגבי כל היגד היא התבקשה לציין באיזה מידה ההיגד נכון עבורה. הדירוג הוא בסולם ליקרט מ- "מאוד לא נכון לגבי" ועד 7- "נכון מאוד לגבי". בשונה מחלקו הראשון של השאלון, בו האוריינטציה הדומיננטית נקבעת על פי סיווג לאחת משלוש קטגוריות, בחלק זה ניתן ציון רציף על האוריינטציות השונות. מההיגדים הופיעו בפני הנבדקת כחלק מהפסקאות שבחלקו הראשון של השאלון ואילו היגדים הוצגו בפניה לראשונה בחלק זה.

27 ג( ק( ג( י( י( 8 7 אוריינטציית כוללת 'ג'וב' פריטים, אוריינטציית 'יעוד' כוללת פריטים ואוריינטציית 'קריירה' כוללת פריטים (ראה/י נספח ). היגדים מתארים התנהגויות הקשורות לעבודה ו- היגדים מתארים רגשות הקשורים לעבודה. נתונים פסיכומטריים של הכלי מתאמים מובהקים הפוכים בין אוריינטציות 'יעוד' ו'ג'וב' שמצאו (997) Wrzesniewski et al העידו על רצף אחד המורכב משתי אוריינטציות אלה בקצותיו. ניתוחי עקיבות פנימית הראו אלפא של קרונבך של עבור סולם 0.77 ו- יעוד' 'ג'וב- עבור סולם 'קריירה'. בנוסף, מצאו החוקרים מתאמים גבוהים 0.7 ומובהקים בין שני חלקי השאלון, כך שאותה אוריינטציה לעבודה מתקבלת הן מהפסקאות והן מההיגדים עבור אותו נבדק 00) al, 997,.(Wrzesniewski et בדומה, גם במחקר הנוכחי נמצא תוקף מתכנס בין שני חלקי השאלון. לוח מסכם את המתאמים בין הפסקאות בחלקו הראשון של השאלון לבין המשפטים הבודדים בחלקו השני. טבלה - מתאמי פירסון בין משפטי האוריינטציה לפסקאות האוריינטציה מס ' אוריינטציה פסקה א: ג'וב פסקה ב: קריירה פסקה ג: ייעוד אני מחכה לפרוש (ג') **..0 ** -.9 **.-. ** **. אני מאוד מודעת לאיזה יום זה מתוך ימי השבוע, מצפה לסופי- השבוע ואומרת יום חמישי! ') ** ** **. הסיבה העיקרית שבגללה אני עובדת היא כלכלית- לתמוך במשפחתי וברמת החיים שלי (ג' ** ( (, בדומה לנשימה או שינה (ג') (----הורד----) ( ( 8 כשאני לא נמצאת בעבודה אני לא חושבת הרבה על העבודה (ג' ** **.- אני רואה בעבודה שלי רק חלק מהחיים אני אף פעם לא לוקחת איתי עבודה הביתה (ג' **. 0. **.- לא הייתי מעודדת אנשים צעירים להיכנס לסוג העבודה שלי (ג' **. * 0. **.- אני מצפה שאהיה בעבודה ברמה גבוהה יותר בעוד שנים (ק ( 0.- **.. ( 0 שנים (ק) <-- ( אני רואה בעבודתי בעיקר קרש קפיצה לעבודות אחרות (ק 0. **. 0.- אני מצפה שאעשה את אותה העבודה בעוד 07.- **.- **. **.7 ** -. ** ** -.0 ** אני מוצאת את עבודתי מתגמלת (י ( ** ** 0. * 9.- ** * 9.- * עבודתי הופכת את העולם למקום טוב יותר (י ( * **. * -. ** ** -. * אני נוטה לקחת עבודה איתי לחופשות (י ( ** **. **.- ** **.- ** הייתי בוחרת שוב בחיי העבודה שלי אם הייתה לי הזדמנות לכך (י ( ** 7 **. * 9.- ** **.- * אני חשה בשליטה על חיי העבודה שלי (י ( ** 8 ** 8. **.- ** ** 9.- ** אני נהנית לדבר על עבודתי עם אחרים (י ( ** 9 אם היה לי בטחון כלכלי, הייתי ממשיכה בסוג העבודה הנוכחי שלי גם אם לא היו משלמים לי (י) ** -. ** -. **. ( 7,(',( העבודה שלי היא בין הדברים החשובים ביותר בחיי (י ** 0.- **.- **. p<.0** p<.0 * )- פריט הבודק מימד הקשור לאוריינטציית יעוד, ג'וב או קריירה בהתאמה 7

28 ניתן לראות על פי הטבלה כי קיימים מתאמים חיוביים בין המשפטים לבין הפסקאות. כלומר, הנבדקות נטו לדרג גבוה יותר פריטים שהשתייכו לאותה אוריינטציה עמה הזדהו כשנשאלו על כך באמצעות הפסקאות. עוד ניתן לראות כי מתאמים מובהקים הפוכים התקבלו עבור אוריינטציית 'ג'וב' ו'יעוד'. אלה מעידים על רצף אחד אשר בקצותיו שתי האוריינטציות הללו. ממצא דומה התקבל במחקרה של.(997) Wrzesniewski et al ניתוחי עקיבות פנימית של חלקו השני של השאלון (משפטים בודדים) הראו את המהימנויות הבאות:, Cronbach s α=. אוריינטציית ג'וב,,,,8) (פריטים שמהימנותם הייתה אוריינטציית ייעוד,Cronbach s α=.7 (פריטים,,,7,8,9,,7) שמהימנותם הייתה ואוריינטציית קריירה (פריטים (,0 שמהימנותם הייתה α=..cronbach s בעקבות המתאמים שהתקבלו בין שני חלקי השאלון ) (לוח נעשו שינויים קלים בחלקו השני של, השאלון. ראשית, פריט מס' אשר לא נמצא במתאם מובהק עם אף אוריינטציה, הורד מהעיבודים, הסטטיסטיים. שנית, פריט מס' אשר שייך לאוריינטציית 'קריירה' על פי השאלון המקורי, הראה דווקא מתאם חיובי מובהק עם אוריינטציית לאוריינטציית 'יעוד'. 'יעוד'. בשל כך פריט זה הועבר בעיבודים הסטטיסטיים לצורך העיבודים הסטטיסטיים במחקר הנוכחי, שיוך הנבדקות לאוריינטציות דומיננטיות נעשה על פי הזדהות מרבית עם ה'טיפוסים' שתוארו בפסקאות בחלקו הראשון של השאלון. סיבה אחת לבחירה בשיטת סיווג זו הייתה תוקף מתכנס גבוה שהתקבל עבור שני חלקי השאלון (לוח מס' ). נבדקות נטו לסמן תשובות דומות בשני חלקי השאלון ולכן היה ניתן להתמקד בשיטת סיווג אחת. סיבה נוספת הייתה מהימנויות בינוניות עד נמוכות אשר התקבלו עבור הסולמות בחלקו השני של השאלון. באופן מיוחד סולם 'קריירה' הראה מהימנות לא מספקת והורכב ממספר פריטים מצומצם מאוד. לאור תוצאות אלה הייתה עדיפות לשימוש בחלקו הראשון של השאלון... שאלון ערכי עבודה - WVQ Elizur, Borg, Hunt & שאלון זה (ראה/י נספח.) נבנה על ידי Elizur ועמיתיו (98 ;Elizur, השאלון כולל פריטים אשר מייצגים ערכים על פי שלוש קבוצות של תוצאות עבודה.(Beck, 99 (לפירוט מלא של חלוקת הערכים על פי קבוצות ראה נספח..). לגבי כל ערך בשאלון הנבדקת התבקשה לסמן את מידת חשיבותו עבורה. הדירוג הוא בסולם ליקרט מ- "כלל לא חשוב" עד "חשוב מאוד". בחלקו האחרון של השאלון התבקשה הנבדקת לציין חמישה 8

29 ערכים החשובים לה ביותר. חלק 'פתוח' זה בשאלון אינו נמצא בשאלון המקורי של (98) Elizur ומטרתו להוות מדד נוסף לברירת הערכים המרכזיים עבור כל נבדקת. בשיטה דומה השתמשה ליפקין במחקרה על ערכי עבודה בקרב עולים חדשים (ליפקין, 00). נתונים פסיכומטריים של הכלי לגבי שלושת הסולמות בוצעו ניתוחי עקיבות פנימית. לוח מס' מסכם את המהימנויות שהתקבלו במחקר הנוכחי בהשוואה למהימנויות שתקבלו במחקרה של ליפקין (00). טבלה - ניתוחי עקיבות פנימית, ליפקין (00) והמחקר הנוכחי ערכים ערכים רגשיים ערכים קוגניטיביים אינסטרומנטאליים,,,0,9,,,,,0,8,8,7 פריטי השאלון הכלולים,9,,,,,7,,, בסולם Cronbach s α=.8 Cronbach s α=.9 Cronbach s α=. ליפקין (00) Cronbach s α=.79 Cronbach s α=. המחקר הנוכחי 79.=α Cronbach s ניתן להסיק שהמהימנות הפנימית של הסולמות סבירה לאור מספר הפריטים, אם כי מהיימנות סולם ערכים רגשיים נמוכה מן הצפוי... שאלון התנסות ביחסים קרובים - ECR (000) Florian Mikulincer (. שאלון זה (ראה/י נספח הוא גרסה עברית שיצרו ו- לשאלון (IRT) ניתוח פריטים.(998) Brennan, Clark & Shaver של "Experiences in close relationships" שהשווה בין ארבעה שאלוני דיווח עצמי למדידת התקשרות בבגרות מצא שמאפייניו הפסיכומטריים של פריטי שאלון ECR היו הגבוהים מבין הארבעה (000 Waller,.(Brennan, Fraley & 8 השאלון מכיל פריטים היוצרים שני סולמות בלתי תלויים, הימנעות וחרדה בהתקשרות, בני פריטים כל אחד. הפריטים האי-זוגיים בשאלון שייכים לסולם ההימנעות והזוגיים לסולם החרדה. הנבדקת התבקשה לסמן באיזו מידה משקף כל פריט את תחושתה ביחסים קרובים על פני סקאלה הנעה בין - "מאד לא מסכים" ל- 7 "מאד מסכים". ציוני החרדה וההימנעות נקבעים על ידי מיצוע הציונים של הפריטים בכל אחד משני הממדים. 9

30 במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשאלון ECR בגרסתו המתורגמת ובחלוקה לשני סגנונות התקשרות (Neustadt, 00) (Adult Attachment at Work) שאלון AAW ('בטוח' ו'לא בטוח'). העדכני מותאם אמנם למדידת התקשרות בקרב מבוגרים בהקשר של עולם העבודה, אך הוא אינו מבוסס דיו מבחינה מחקרית. שאלון ECR לעומתו, נמצא בשימוש כבר שנים רבות ותוקף בעשרות מחקרים. נתונים פסיכומטריים של הכלי Mikulincer & השאלון נמצא מהימן ותקף במחקרים Shaver,998) ;Brennan, Clark & Florian,000.(Brennan, Fraley & Waller, ;000 נתוני עקיבות פנימית של סולם החרדה היו 0.9 ושל סולם ההימנעות 0.9. במחקר הנוכחי התקבלו תוצאות גבוהות גם כן. סולם ההימנעות הראה.Cronbach s ואילו סולם החרדה הראה 90.=α Cronbach s 87.=α.. פרטים אישיים בסוף השאלון הופיעו שאלות לגבי פרטיהן האישיים של הנבדקות, לצרכי בקרה. השאלות מקיפות את הפרטים הבאים: גיל, ארץ לידה, מצב משפחתי, דת, מספר ילדים וגילם, מקום מגורים, מקצוע, תפקיד בעבודה והתפתחות בו, השכלה, היקף משרה, שכר ושכר בן הזוג. אחדות מן השאלות הן מטיפוס בחירה ואחדות הן שאלות למילוי בכתב יד (ראה/י נספח.).. הליך הנבדקות אותרו למחקר באחת משתי דרכים: א. פניה ישירה במסגרת ביקור במקום עבודתן (בתי חולים, אוניברסיטאות, סניף של ביטוח לאומי ועוד). השאלון ניתן לנבדקת ונאמר לה שייאסף בתום שעה. ב. פניה אחידה באמצעות דואר אלקטרוני. השאלונים צורפו למכתב פנייה ונשלחו בדואר אלקטרוני לתפוצה רחבה, ביחד עם בקשה להפיץ את השאלונים הלאה. כל שאלון מלא שנשלח בחזרה נשמר בתיקייה נפרדת ולאחר מכן המייל המקורי נמחק כך שנעשתה הפרדה בין שם השולח (שמופיע לרוב כחלק מכתובת הדואר האלקטרוני) לבין השאלון המלא. לנבדקות הוסבר שמדובר בשאלונים במסגרת מחקר תזה שמטרתו "בחינת העבודה בחייהן של נשים בעלות מקצועות שונים". כמו כן הובהר לנבדקות שהשאלונים הם אנונימיים ושנתוני השאלונים ישמשו במסגרת מחקר בלבד. משך המילוי של השאלון ארך בין ל- 0 דקות. השפעה אפשרית של אופן הצגת נושא המחקר לנבדקות על דפוסי המענה בשאלון תידון בהמשך. השאלון המלא הורכב מארבעה שאלונים 0

31 אשר הוצגו לנבדקות באופן הבא: שאלון אוריינטציות לעבודה, שאלון ערכי עבודה, שאלון התנסות ביחסים קרובים ושאלון פרטים אישיים.. ניתוח הנתונים בשלב הראשון, עבור כל נבדקת חושבה אוריינטציה דומיננטית לעבודה. האוריינטציה הדומיננטית לכל נבדקת נקבעה על פי הפסקה (הטיפוס) שעמה הזדהתה יותר מהשאר. הבחירה בדרך שיוך זו תידון בפרק הבא. בשלב השני נבדקה השונות בתשובות של הנבדקות על פריטי שאלון ערכי העבודה של (98). Elizur ב- מתוך (9%) השאלונים הייתה שונות נמוכה (0.8,(SD< כלומר שאלונים בהם מרבית הערכים דורגו כחשובים באותה המידה. שאלונים אלה הוצאו מהעיבודים הסטטיסטיים שנגעו לערכי עבודה. בנוסף, עבור כל נבדקת חושבו ציונים על שלושה סולמות; ערכים אינסטרומנטאליים, ערכים רגשיים וערכים קוגניטיביים. בשלב השלישי, עבור כל נבדקת חושב סגנון התקשרות דומיננטי ('סגנון בטוח' ו'סגנון לא בטוח'). סגנון ההתקשרות חושב על פי הנחיותיהם של החוקרים (998) Shaver Brennan, Clark & אשר פיתחו את שאלון ECR המשמש אותנו במחקר זה. החוקרים אמנם הציעו חלוקה לארבעה סגנונות התקשרות המתבססת על ניתוח גורמים שערכו אך במחקר הנוכחי סגנונות ההתקשרות ה'לא בטוחים' קובצו יחדיו לכדי קבוצה אחת בשל מיעוט נבדקות בחלוקה לארבע קבוצות. סגנון התקשרות דומיננטי חושב על פי ציוניה של כל נבדקת על סולמות של 'הימנעות' ו'חרדה' בשאלון.ECR ציונים נמוכים בשני הסולמות הניבו שיוך לסגנון התקשרות 'בטוח' ואילו ציון גבוה על סולם אחד לפחות, הניב שיוך לסגנון התקשרות 'לא בטוח'. בשלב האחרון נערכו קונטרסטים מתוכננים וניתוח שונות לבחינת השערות המחקר.

32 ג' תוצאות בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר. ראשית תוצג סטטיסטיקה תיאורית אשר תאפיין את המדגם. שנית, יוצגו ניתוח גורמים וניתוח של סילום רב מימדי (ALSCAL) אשר בוצעו על המשתנים 'אוריינטציות כלפי עבודה' ו'ערכי עבודה' בהתאמה. בשלב השלישי יוצגו קונטרסטים מתוכננים וניתוחי שונות אשר בחנו את השערות המחקר ולבסוף, יוצגו עיבודים נוספים.. סטטיסטיקה תיאורית במחקר השתתפו נשים עובדות. להלן תיאור המדגם. טבלה תיאור המדגם על פי משתני גיל, השכלה וותק מקצועי גיל השכלה ותק במקצוע ממוצע ) (N= סטיית תקן (SD).9..7 על פי הנתונים מעלה ניתן לראות שהמדגם משכיל ומבוגר יחסית. חלוקת המדגם על פי אוריינטציות כלפי עבודה 8 נבדקות מתוך ) 8.%) תפסו את עבודתן בראש ובראשונה כ'יעוד'. נבדקות (%) תפסו את עבודתן כ'קריירה' בעוד ש- נבדקות (0.%) דירגו את אוריינטציית 'ג'וב' יותר כזו שמייצגת אותן בצורה הטובה ביותר. במחקרה של (997) Wrzesniewski נמצא פיזור שווה יחסית בין האוריינטציות ) 'וב'- נבדקות, 'קריירה'- ו'יעוד'- 8). ניתן לראות שהמדגם במחקר הנוכחי מוטה. מרבית הנבדקות תפסו את עבודתן כ'יעוד' בעוד מספר מועט של נבדקות תפסו את עבודתן כ'ג'וב'. פיזור המדגם על פני אוריינטציות כלפי עבודה נבדק גם בנוגע למקצועותיהן של הנבדקות. המשתתפות קובצו על פי עיסוקן המקצועי. תהליך זה נעשה בשלבים. תחילה, קובצו המשתתפות על פי מקצועותיהן (מורות, אחיות, פסיכולוגיות, מהנדסות וכו'). שיטה זו הניבה שתי קבוצות גדולות של בעלות מקצוע (אחיות ומורות). בשלב השני, יתרת המדגם קובצה על פי קטגוריות רחבות מעט יותר- מקצועות בריאות הנפש (פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, מרפאות בעיסוק, יועצות) ומקצועות ארגוניים (יועצות ארגוניות, משאבי אנוש, אדמיניסטרציה ומנהלות). בקטגורית 'אחר' נכללו מקצועות אשר לא תאמו קטגוריות אחרות (מהנדסות, טכנאיות, מעצבות, בנקאיות ועוד).

33 החלוקה לקטגוריות מקצועיות בשלב השני של התהליך נעזרה בסיווג המקצועות המשמש את מכון הדסה, מרכז ברמן באוניברסיטת חיפה והמרכז לייעוץ לימודי תעסוקתי באוניברסיטת תל אביב (ראה למשל, נבו,פייזר,רוזן, שפירא 989). הסיווג מתבסס על מודלים של נטיות מקצועיות (Roe,9) ומחלק את 'עולם המקצועות' לשמונה שדות (טכנולוגיה, מדע, חוץ, אמנות, שירותים, תרבות, ארגון ועסקים). לכל מקצוע ישנו שיוך לשדה דומיננטי וכל שדה שם דגש על מאפיינים אחרים. השדה השירותי שם דגש קשר עם אנשים ומתן עזרה נפשית או פיזית לפרט ולחברה. במחקר הנוכחי, מקצוע הסיעוד ומקצועות בריאות הנפש נכללים בשדה זה. השדה הארגוני שם דגש על סדר וארגון יעיל של אנשים, רעיונות וחפצים. שדה 'תרבות' שם דגש על עניין בתחומים הומאניים והקניית ידע וערכים לאחרים. מקצוע ההוראה נכלל בשדה זה. להלן תיאור המדגם על פי שיוך מקצועי. טבלה תיאור המדגם על פי שיוך מקצועי מקצוע שיוך לשדה על פי המודל של Roe ממוצע ) (N= אחוז מתוך כלל המדגם % 8.% מקצועות ארגוניים ארגון 0.% מקצועות בריאות הנפש שירותים.0% הוראה תרבות.8% סיעוד חברה 8.% אחר טכנולוגיה, אמנות, מדע ועסקים. תוקף המבנה של שאלון 'ערכי עבודה' בחלק זה יוצג ניתוח סילום רב-מימדי שנעשה במטרה לתמוך בתוקף המבנה של משתנה 'ערכי עבודה'. סילום רב מימדי לשאלון 'ערכי עבודה' על מנת לבחון את המודל המרחבי של (99) Elizur et al בוצע ניתוח סטטיסטי מקבוצת סילום רב ALSCAL Elizur SSA (SPSS ) מימדי ALSCAL בדומה לניתוח שביצעו ועמיתיו. היא אחת מהשיטות הלא מטריות של סילום רב מימדי לבחינת יחסי דמיון בין פריטים ולבחינת השערות לגבי מבנה תיאורטי. במהלך הניתוח מתבצע מיפוי של הפריטים במרחב כך שכל פריט מיוצג על ידי נקודה במרחב.

34 ככל ששני פריטים נתפסים כדומים, כך המרחק ביניהם במרחב יהיה קטן יותר. מצופה שפריטים השייכים לעולם תוכן דומה יהיו קרובים זה לזה במרחב. ניתוח ALSCAL תלת מימדי הניב מבנה של שלוש שטחות,Stress= 0. Stressו- ) RSQ= 0.9 RSQ הם מדדים סטטיסטיים לבחינת הדמיון בין הפריטים). Stress נמוך ו- RSQ גבוה מעידים על טיב התאמה גבוה באופן יחסי. הניתוח מאושש את המבנה של al. (99) Elizur et ומראה שאכן ניתן לחלק את ערכי העבודה לשלוש שטחות (ערכים אינסטרומנטאליים, רגשיים וקוגניטיביים). איור - ניתוח ALSCAL תלת מימדי הפריטים:. הישג בעבודה. קידום. הטבות.מקום העבודה, חברה שאתגאה בה. תרומה לחברה. שעות עבודה נוחות 7. חברים לעבודה שהם נוחים ונעימים 8. הערכה 9.קבלת פידבק. השפעה בארגון. השפעה בעבודה 0. עצמאות. עניין בעבודה. בטחון בעבודה. מעמד בעבודה. עבודה בעלת משמעות 7. הזדמנות להתפתחות אישית 8.הזדמנות לפגוש אנשים 9. שכר 0. הכרה על עבודה טובה. אחריות. ממונה הוגן ומתחשב. תנאי עבודה פיזיים נוחים ונקיים. ניצול כישרונות וידע RSQ= 0.9,Stress= 0.,N= ערכים קוגניטיביים ערכים אינסטרומנטאליים ערכים רגשיים